פסק-דין בתיק ע"ו 1427-06-13

1.         המערער יליד 1980 ושירת בשירות סדיר ובשירות קבע. המערער טען לליקוי שמיעה בשל תנאי השירות. קצין התגמולים סרב להכיר בכך ולאחר סדרה של חוות דעת בנושא , בשנת 2011 ניתן בבית משפט השלום תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים להכיר בקשר הסיבתי לשירות. הערעור הנוכחי של המערער מתרכז בעובדה שנקבעו לו אחוזי נכות בגין  טנטון לא קבוע (1%), בעוד שהוא סבור שיש לקבוע לו נכות בגין טנטון קבוע (10%).

2.         לאחר שהוכר הקשר הסיבתי, המערער הופנה לועדה רפואית לפי סעיף 28א' על מנת שתקבע את דרגת נכותו. ועדה מחוזית מיום 4.1.09 קבעה כי אינו זכאי לנכות על פי התקנות, שכן איננו סובל מליקוי שמיעה בתדרי הדיבור. המערער פנה בערעור לבית משפט השלום כי סבר שחוות דעת המומחים לעניין הקשר הסיבתי מהווה הכרעה מחייבת גם לגבי גובה הנכות, אך עמדתו זו נדחתה על ידי בית משפט השלום.

3.         המערער שב ופנה לועדה מחוזית. המערער נבדק על ידי פרופ' גולץ ביום 5.6.12 וטען בפניו "השנה הופיעו צפצופים באוזניים הנשמעים כל הזמן , במיוחד לפני ואחרי השינה. ובסביבה שקטה (נשמע לא ברור)". לבדיקה צורפה הערכה אודיולוגית ממרכז רפואי רמב"ם לפיה קיים ליקוי תחושתי עצבי דו צדדי בתדרים שמעבר ל - 2,000 הרץ עם סף שמיעה ממוצע בתדרי הבנת הדיבור של 20 דציבל מימין ו - 22 משמאל.

4.         בועדה מחוזית שהתקיימה ביום 20.6.12 , בפניה הופיע המערער כשאיננו מיוצג, אמר המערער : "צפצופים כל הזמן. לוקח לי זמן להירדם . לא מעיר אותי מהשינה. שומע כל זמן צפצופים". הועדה המחוזית קבעה נכות בגין חבלה אקוסטית ללא רעש קבוע בדרגה של 1% (לפי סעיף 72(ג)I, וכן קבעה ליקוי שמיעה לפי ממוצע תדרי הדיבור בדרגה של 1% (סעיף 72א(1א)).

5.         המערער ערער לועדה רפואית עליונה כשהוא טוען לקיומו של טנטון קבוע. לועדה זו הגיע המערער כשהוא מיוצג על ידי עורך דין. עורך הדין הדגיש כי התלונות של המערער זה צפצוף באזור שקט בלבד, לא כל הזמן ולא בסביבה רועשת. לאחר דברי עורך הדין ציין המערער: "יש לי צפצופים באוזניים בסביבה שקטה. באוטו בחלונות סגורים  בלי רדיו. אם מתמקד ברעשים, שומע אותם. בסביבה של רעש לא שומע את הרעשים". הועדה עברה על כל בדיקות האודיוגרם שבתיק , על מסמכים נוספים, לרבות חוו"ד משלימה של ד"ר סעב באסם מיום 23.2.13 ומבחן מאפייני טנטון של רפאל שנהב מיום 3.2.13. בקטע הדיון ציינה הועדה כי בא כוחו של המערער והמערער טוענים כי בועדה הקודמת נרשם בטעות כי הוא סובל מטנטון כל הזמן , כאשר מה שאמר הוא שהוא סובל מטנטון רק בסביבה שקטה ולא רועשת.  הועדה עיינה בבדיקה בפני פרופ' גולץ ששם טען המערער כי הוא סובל מרעשים כל הזמן , במיוחד לפני ואחרי השינה ובסביבה שקטה. הועדה ראתה בכך משום שינוי גרסה של המערער לגבי תיאור הטנטון. מאחר ויש נתונים התומכים בתלונתו על טנטון הן בבדיקה האודיומטרית והן במבחן מאפייני טנטון, כך גם בחוות הדעת של ד"ר סעב באסם, קבעה הועדה קיומו של טנטון ,אך לא קבוע.

6.         ב"כ המערער טוען כי החלטת הועדה הרפואית העליונה מתעלמת משלוש חוות דעת רפואיות התומכות בגרסת המערער שהן : חוות דעת ד"ר סעב באסם, חוות דעת ד"ר נכטיגל מטעם המשיב, וכן חוות דעת ד"ר אורי נחמה , מומחית מטעם בית המשפט בהליך לקביעת הקשר הסיבתי.  עוד נטען כי הועדה הרפואית לא נימקה את החלטתה הסותרת את מסקנות חוות הדעת שצרף המערער.

            עוד טען ב"כ המערער כי הועדה חרגה מסמכותה כאשר קבעה שהמערער אינו אמין בתלונותיו ופרשה את הטעות ברישום הפרוטוקול בבחינת שינוי גרסה מטעמו. ב"כ
המערער גם הפנה לאמירות קודמות של המערער בועדה מיום 4.1.09 שם טען המערער כי הצפצופים כל היום בסביבה שקטה וכך גם טען בפני פרופ' גולץ בבדיקה מיום 1.12.08 (מועד בו היה מיוצג על ידי עורך דין עטאללה דוקאן).

7.         חוות הדעת של ד"ר סעב באסם היא מיום 30.3.07 וניתנה לצורך שאלת הקשר הסיבתי , שם  מצויין כי נושא הטנטון הינו תלונה סובייקטיבית של חולה שנהוג לקבלו אם קיימים קריטריונים לאימותו וד"ר סעב מפרט שם מהם הקריטריונים לאימות: "ירידה באודיוגרם בטונים הגבוהים -אכן בדיקות השמיעה החוזרות שביצע החולה הנ"ל מעידות על ירידה בטונים הגבוהים שתומכת סימוכין לטענותיו של החולה על רעש באוזניים, התחזקותו בסביבה שקטה , עם אטימת האוזניים, נחלש וכמעט נעלם בסביבה רועשת ואינו מגיב לשום טיפול תרופתי". ד"ר סעב המליץ על טנטון קבוע בדרגת נכות של 10%.

בחוות דעת משלימה של ד"ר סעב מיום 23.2.13, ארבעה ימים לפני התכנסות הועדה הרפואית העליונה,  חוזר ד"ר סעב על המלצתו זו נוכח תוצאות מבחן מאפייני טנטון המתאימים לתלונות והוא מפרט: "התאמת תדר של הטנטון ב - 4000-6000 הרץ בשתי האוזניים, התאמת עוצמת הטנטון בין 50-70 ד"ב בשתי האוזניים, הטנטון דומה באופיו לצפצוף של צרצרים, הטנטון מתחזק עם אטימת האוזניים".

העובדה שמתקיים טנטון אצל המערער אושרה על ידי הועדה הרפואית העליונה. המחלוקת היא אם מדובר בטנטון קבוע, אם לאו. עובדה זו איננה מקבלת ביסוס מנתונים אובייקטיביים כלשהם ולכן אין יתרון מיוחד לחוות דעת שהובאה מטעם מומחה המערער.

וראו לענין זה רע"א 4652/04 אואקנין נ. משרד הבטחון (אתר נבו) -

"הועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה לנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מקובלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדה הרפואית ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה".

8.         חוות הדעת של ד"ר נכטיגל מיום 22.11.09  מטעם המשיב הוגשה לצורך נושא הקשר הסיבתי . כל שנאמר בחוות דעת זו לגבי  נושא הטנטון, כי המערער עבר בדיקת מאפייני טנטון והממצאים בה מתאימים לקיומו של טנטון. ד"ר נכטיגל קיבל את קביעתו של ד"ר סעב לגבי קיומו של טנטון אצל המערער , אלא שציין שאין הלקות הקיימת מגיעה לכדי נכות בגין דרישות התקנות.

            ד"ר נחמה אורי בחוות דעת מיום 1.7.10 שנתנה במסגרת תפקידה כמומחית בית המשפט לעניין הקשר הסיבתי- ציינה כי מבחן מאפייני הטנטון מתאים לתלונותיו וקיבלה את טענתו לגבי הטנטון ("צפצופים בשתי האוזניים, שומע תמיד כשיש שקט, כשרועש - לא שומע") וסברה שאין לקבל את טענת הנכות בגין שמיעה. ד"ר אורי הציעה דרגה של 10% אלא שהפנתה לסעיף שלא קיים בתקנות המשמשות את הועדה הרפואית.

9.         הסמכות לקביעת דרגת נכות נתונה לועדה הרפואית. כך נקבע בסעיף 10(א) לחוק הנכים - (תגמולים ושיקום) תשי"ט - 1959 הקובע :"הועדה הרפואית תקבע מזמן לזמן את דרגת נכותו של נכה". ובסעיף 10(ב) - "דרגות נכות ותקופות תחולתן ייקבעו לפי מבחנים וכללים שיתקין שר הבטחון".

לפיכך, הועדה הרפואית היא זו אשר קובעת את דרגת הנכות ולא אף אחד מאותם מומחים שחוות דעתם נצרכה לצורך הדיון בשאלת הקשר הסיבתי.

שאלת קיומו של טנטון קבוע הינה שאלה סובייקטיבית. ראו דבריי בע"ו 56982-01-11 הדר נ' קצין התגמולים  :

"ידוע כי הטנטון הוא תלונה סובייקטיבית. לפיכך, יש משמעות ניכרת לאמינות שמקרין הנבדק. פער בלתי מוסבר בין בדיקות השמיעה השונות מלמד על חוסר עקביות. בנוסף, תלונה של המערער המתארת את מצב הטנטון בועדה קודמת לא התאימה לטנטון קבוע. על פניו, לא נופל פגם כלשהוא בהחלטה של ועדה רפואית עליונה שלא לקבל תלונות מערער על טנטון קבוע, כאשר עולה פער בין בדיקות השמיעה השונות ותיאור הטנטון איננו הולם את התיאור המוכר".